אחן נכסים בע"מ נ' עופר

החלטה

בעניין: בקשת רשות להתגונן

בפניי בקשת רשות להתגונן בפני תביעה כספית ע"ס 53,255 ₪, שהגישה המשיבה נגד המבקש, בקשר עם הסכם שכירות מיום 12/7/07 לחנות בקרית חיים.

התביעה

המשיבה טענה כי המבקש שכר את הנכס מינואר 2008, אך מינואר 2009 חדל לשלם דמי שכירות ובמאי 2008 (צ"ל 2009, ג.ס.ב.) עזב את הנכס, וביום 25/5/09 החזיר את המפתחות לב"כ המשיבה.

התביעה הינה בגין החודשים ינואר עד יולי 2009, שכן המשיבה השכירה הנכס לאחר, מאוגוסט 2009. לכתב התביעה צורפו: הסכם שכירות, מכתב המבקש מיום 25.05.2009, אישור קבלת המפתחות באותו מועד, וכרטסת ממויינת.

ההגנה

המבקש התגונן במספר טענות:

1.הטעיה. המבקש טען כי הנכס הוצג לו כנכס המיועד לשימוש לממכר מזון (המבקש ניהל במקום חנות לממכר פלאפל). בבדיקה שערך בעיריית חיפה מצא כי נרשם שימוש מסחרי, ולא עודכנה הערה, שנקבעה ע"י הועדה המחוזית לתכנון ובנייה, לפיה מותר לקיים במקום חנויות אך לא מסעדות, בתי קפה וכיו"ב.

2.איחור במסירת החזקה. המבקש טוען כי בהסכם מיום 12/7/07 נקבע כי הנכס יימסר לשימושו תוך 60 יום, כשהוא מוכן, אך לאחר שבנובמבר ראה המבקש כי העבודות ע"י המשיבה אינן מתקדמות, ביצע את העבודות בעצמו וסיימן בחודש 12/07, וכי למרות שהמשיב לא עמד בחובתו לבצע את העבודות, דרש מהמבקש לפתוח את העסק ביום 15/12/07, וכך נעשה.

3.גודל הנכס. המבקש טען כי למרות שמר חדד מטעם המשיבה אמר לו כי שטח הנכס 29 מ"ר, התברר לו מחשבון הארנונה כי השטח הינו 27 מ"ר בלבד.

4.בעיות רישוי. ביום 14/4/08 נותק זרם המים לעסק בהוראת מהנדס עיריית חיפה. בנובמבר או דצמבר 2008 קיבל המבקש כתב תביעה מעיריית חיפה בגין הפעלת עסק ללא רישיון, ובדיון התברר כי הוא עמד בכל הדרישות, אך הבעייה קיימת בבניין.

5.קיזוז. המבקש תובע קיזוז נזקיו בגין מחדלי המשיבה: השקעות להקמת העסק בסך 42,264 ₪, עבודה בעסק שאינו מושלם, ניתוקי מים, צווי סגירה, עד ליציאה הסופית מהעסק.

דיון

בדיון שהתקיים לפניי ביום 17/5/10 נחקר המצהיר אודות תצהירו, וב"כ הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

לסיכומים צורפו מסמכים, שרובם כבר צורפו לכתבי הטענות. לסיכומי המשיבה התבקש לצרף שני מסמכים, שלא הוגשו לפני כן. בעניין נספח ז', פסק הדין של בית המשפט העליון בעע"ם 9486/07, קבעתי ביום 9/8/10 שניתן להגישו, בהיותו פסק דין המתייחס לעת"ם (חיפה) 4037/07, שהוצג ע"י המבקש. ביחס לפרוטוקול ישיבת הועדה המקומית מיום 1/6/09, אני דוחה את העתירה להגשתו באשר לא הוגש לפני כן, המסמך קטוע, וממילא הינו מאוחר לאירועים דנן – החזרת מפתחות הנכס ע"י המבקש ביום 25/5/09.

עיון מדוקדק בסיכומי המבקש מגלה כי בין המסמכים שורבב גם נספח ג', שלא הוגש לפני כן, ואני מורה על הוצאתו מהסיכומים.

בחקירה הנגדית חזר המבקש על טענותיו, ואף פירט אותן. ב"כ המשיבה ניסה לשאול את המבקש אודות אירועים ואישורים שלאחר שעזב את המושכר, אך המבקש לא השיב על כך, וכאמור לעיל אין רלוונטיות לאירועים, שארעו לאחר סיום ההתקשרות בין הצדדים, כאשר הגנת המבקש מתבססת על אירועים ומצב משפטי שהיו בעת שהחוזה היה בתוקף.

אין בעובדה שהמבקש לא הציג חלק מהמסמכים: תמונות, מכתבים קודמים וכד' כדי לפגוע בבקשתו. התצהיר מפורט כדבעי, ואין המבקש נדרש בשלב זה להראות כיצד יוכיח את טענותיו: "אין מקום בדיון בבקשה למתן רשות להתגונן לבדוק אם ואיך עלה בידי הנתבע להוכיח את טענותיו, עוד פחות מזה יש מקום לבדוק אם כבר בדיון זה הוא הוכיח אותן..." (ד. בר-אופיר, "סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה", מהדורה שמינית, עמ' 58).

כבר בשלב זה הוכח כי המשיבה ידעה כי אסור לנהל עסק לממכר מזון, ומשידעה כי המבקש מבקש לנהל במקום דוכן פלאפל, הרי שהטענה להטעייה באי רישום הערת הועדה במשרדי העירייה, נראית בשלב זה כטענה שיש לה תימוכין.